בעין טובה

פעם למדתי לימודי ים... ככה התפתחה לה שיחה אקראית סביב תמונה של סירה בים. אני חושבת שמי שמבין את הים מבין את החיים – חיזקתי את המלומד. למה הכוונה ? נשאלתי בתשוקה ללמוד עוד על העומק האינסוף הזה הקרוי "ים" .. ההבנה שיש ימים שהים רגוע והגלים בסדר מופתי נעים אחד אחרי השני , שומרים על קצב יחיד, קוצפים קצף ייחודי , ומתגלגלים לאותו הקו בעדינות ההבנה שבימים סוערים יש לך 2 אפשרויות בלבד – לגלוש על הגל בשליטה מלאה או להוריד את הראש תחתיו ולתת לו לעבור , כל אפשרות אחרת יוצרת מאבק, מרסקת אותך וכואבת לך בכל הגוף ההבנה שכל הגלים כולם, השקטים והסוערים , שואפים לחוף, ליציבות, לשקט, לשלווה ההבנה שכמה שאתה רואה בעיניים יש עוד ים שלם שלא נגלה לעיניך וגם לא ייגלה לעולם ובאמון מלא אתה יודע שהוא פשוט ישנו וממלא את העולם ההבנה ש 70% מהעולם הוא ים תופסת גם בעולמות הנפש ההבנה שאתה יכול לשבת יום שלם ולהתבונן בו על גליו השקטים והסוערים , על המערבולות והאדוות , בזריחות ובשקיעות ההבנה שכל אחד מאיתנו ברגע אחד בזמן לפחות הוא חוף יציב עבור מישהו שהגלים שלו סוערים או שקטים ומבקשים יציבות ההבנה שכל אחד מאיתנו ברגע אחד בזמן לפחות יודע אם עליו עכשיו לשלוט בגל הזה שבא עליו או שאולי פשוט בכוחותיו להוריד את הראש עד שהגל יעבור כל ההבנות האלו ועוד - אם הבנת אותם הבנת את החיים. חתמתי את השיחה. בעדינות הכנסתי את התמונה חזרה לשקית. רגע לפני שהכנסתי אותה לתיק הצצתי פנימה ולחשתי לעצמי: נראה שלפי ההבנה שלך את המצלמה תפסת רגע מאוד יפה שפתח לך ים של מחשבות ושיחה מאוד עמוקה על החיים, ונראה שלפי ההבנה שלך את הים את ממש מבינה את החיים , אבל נשמה, תמיד שימי לך בתיק קרם הגנה למקרה שלא הבנת את השמש...

לאחרונה חזרתי אחורה במנהרת הזמן. פעם אחת חזרתי בה כדי לצלם תמונות יפות שיזכירו לי רגעים קסומים של עבר, הווה ועתיד ואיך הם משתלבים בנשימה עצורה בתמונה אחת. ופעם אחת חזרתי בה בעקבות הודעה באחת הרשתות החברתיות. מישהי ביקשה את מספר הטלפון שלי והתקשרה. וכך היתה השיחה. "את לא זוכרת אותי , אבל את היית מורה שלי במקום X " (חשבון מהיר- 20-22 שנים אחורה בזמן) "אוקיי, מחילה, לא זוכרת" "ואת היית דמות שהשפיעה עליי מאוד" נחנקתי מהתרגשות. "אני? וואוו, את מרגשת אותי, תודה רבה". והבחורה המשיכה וסיפרה כי היא לומדת כרגע תואר שני בתחום מסויים ונתבקשה לעשות עבודה על דמות שהשפיעה עליה בחיים. והיא בחרה בי. היא בחרה בי !! ואני לא הפסקתי להתרגש ולהצטמרר ... ושאלתי על מה ולמה ולמרבה הפתעתי היא ציטטה לי משפטים שלי, שאני אמרתי לה, שחיזקו אותה באותה התקופה ולאורך השנים. 20 שנה אחורה במנהרת הזמן. לא זכרתי מילה. אבל זה נשמע כמו משהו שמתאים לי להגיד. אני משתפת אתכם לא כדי שתגידו לי איזה תותחית את, משפיענית אמיתית. לא. אני משתפת כדי שנדע כולנו שלמילים ולמעשים שלנו כאן בנקודת הזמן הזאת - יש משמעות. יש השפעה. בין אם היא נראית לעין או מורגשת בלב ובין אם לא. ואולי בעיקר אם לא. כי כמו שאני הלכתי לאחרונה במנהרות ישנות , כל אחד בעולם הזה קצת חוזר אחורה בזמן לרגעים , לנקודות, למילים , למעשים, לתחושות שגרמו ללב שלו לרעוד ולצהול, שנתנו לו כח להמשיך וללכת במנהרת חייו עוד צעד, עוד קצת לזקוף קומה, עד לרגע ההוא בו אתם תיפגשו שוב בשיחת טלפון שתגלו שאתם משפיענים. ואולי לא תגלו לעולם. והשיחה הזאת הולכת איתי כל השבוע. ומהדהדת בי בלב ובראש. ונותנת לי כח לעוד צעד, לזקוף עוד קצת קומה, ולקבל על עצמי עוד יותר, בלי נדר, להתמקד בטוב, להיטיב מבט ללב של מי שמולי בכל הזדמנות לעשות את הכי טוב שאני יכולה בכלים שלי להיות מודעת עד לשד עצמותיי ולהוקיר תודה על כל הטוב שיש לי בחיים (ואתם כבר יודעים שאני מאמינה שלכל אחד יש טוב בחיים שלו, בתחפושת כזו או אחרת) ולהפיץ את זה הלאה. להיות משפיענית. כן, אני משפיענית. וגם אתם.