מבט מוביל תנועה
למשך שניות אחדות
הייתי לוחם מספר אחד , רגע אחד נרדמתי בשמירה וכבר הייתי כלב מביט למטה.
איזה מעבר חד.
והידיים כואבות.
ושוב מאזינה ואני לוחם מספר שתיים , ריחפתי פחות ואני כלב מביט למעלה.
קצת גאה בעצמי על שהחזקתי ראש.
וכבר אני נדרשת להפנות את תשומת הלב בנשימה לבהונות הרגליים.
מה?? למה זה חשוב אפילו ??
אני לוחמת. או מאזינה ? אלו שני תפקידים שונים.
כמה ריכוז נדרש ממני בשעה וחצי של תרגול יוגה.
כמה נשימות זה דבר מורכב.
כמה תשומת לב היא דבר חשוב ופותח.
אני מתבוננת המון. ולאחרונה אף פתחתי קבוצה להתבוננות.
וממש כמו ביוגה, כשתשומת הלב שלי מופנית כלפי משהו , אז אני מצליחה להתרכז בו ולהצליח להשתיק רעשים חיצוניים ולהצמיח בעצמי יכולות, כוחות ותובנות שלא היו בי.
או לא היה לי בי אמון שיש בי.
*
חודש טבת מתקרב לאמצעו, והמבט מוביל אותי ישר לחודש שבט.
בשבט חוגגים אצלנו בכפולות. לשתי הבנות האמצעיות שלנו.
כשהראשונה מביניהן נולדה היו ימים קרים ותשומת הלב שלי היתה מופנית החוצה. לגשם, לטמפרטורות הנמוכות , לכמות הגרביים והעיטופים ולעלויות החימום.
וכמו אמר לי אלוקים – את הבאה בתור תלדי באותם הימים בדיוק ועכשיו, תשומת הלב שלך תהיה פנימה.
אבל למה להקדים את המאוחר ? על מה אספר לכם בשבט ?
אגב, כך היה. בדיוק . אחד לאחד.
וזה מדהים כל פעם מחדש.
עד כמה כללי הנהיגה זהים לכללי היוגה זהים לכללי הצילום
והם כולם כללי החיים :
"מבט מוביל תנועה"
וכתמיד, בעקביות , חז"ל היו הסטרטאפים של ההובלה הזאת באומרם –
בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו.
*
כעצמאית , חלק גדול מהעשייה שלי מושפע מההתבוננות שלי. לאן שאני מביטה, לשם אני נעה.
לאן שאני מתבוננת, לשם אני צומחת.
*
ואם לשהות רגע אחד כלוחמת מספר אחד, וברגע האחר להיות ככלב המביט מטה, ברגעים הבאים מביטה למעלה
ולפני שיגיע חודש שבט שאצטרך להביט בו בתוך חלונות הראווה ולבחור אריזות מתנה
אני שוהה עוד קצת בטבת הטוב הזה.
מה הטוב שהוא טומן לי בחובו ביובש הזה שמביא בכנפיו, בגשמיו ברוחותיו.
בעננים היפים והמיוחדים האלו שיש בשמיים.
*
מבט מוביל תנועה.
*
לאן הבטת היום ?








