שלושה פתקים ועין אחת
בוקר אחד השבוע
בוקר אחד השבוע קמתי מאוחר מהמתוכנן.
ממש רציתי לקום מוקדם, לפני השמש, לתת מבט בוורוד המשגע הזה שצבע את הזריחות/שקיעות האחרונות , אבל הגוף דרש להישאר עוד קצת במיטה ו..נכנעתי לו .
קמתי באיחור, הפוכה לגמרי.
הערתי את הבנות בלחץ , התחלתי לארגן את כל מה שאמהות מארגנות בבוקר לילדים שלהם,
והכל... איך לומר .. הפוך לי.
ואני משתדלת לא לתת לאיחור הזה להפוך אותי לגמרי ואני "יורה" משימות לבת ה-7 :
"נו, מה עם זה ומה עם זה".. ומזרזת את המתבגרת לזוז מהמראה ולהראות סימנים של מאורגנת
וכולי הפוכה ואז המתבגרת שולפת בקרירות – "זה שקמת עצבנית זה לא אומר שאנחנו צריכות לסבול".
עצבנית ?? אני ??
פתאום הכל מתהפך בי לצד השני.
"אני , עצבנית ??? חחח לא מותק, אני לא עצבנית". ואני מוסיפה בטון מרוכך ספק מתיילד ספק מתחנחן ספק מתחנן על חיי... "פשוט נורא מאוחר אז בואו נזדרז , טוב מתוקות ???"
ובין מהפכה להתהפכות
המצפון
מנקר חזק חזק
צוחק עליי בבוז.
את..חחח..את. ...3 פתקים הכנסת לחנוכיה השנה, שלושה !!
את הראשון כתבת בנשימה עצורה, את השני תיקנת ודייקת ואת השלישי כתבת בערב עיון ,
ובכולם ביקשת והתפללת להיות בעין טובה.
איזה עין טובה את, פפחחחח...אולי מקושקשת או עשבי תיבול מרים . אבל איפה את ואיפה עין טובה.
ואני מחזירה לו למצפון הגס, במילים קשות משלי– מה אתה נדחף ,מה זה קשור ?!
אני בעין טובה והפוכה ולחוצה כי אם היא תאחר עוד פעם יזמינו אותה לחדר המנהלת והיא תבכה
ותיכנס לסטרס מיותר ואני בכלל רק רציתי שיצאו בזמן לבית הספר.
אבל הוא דוחק בי וצועק בי ומנקר ומתיישב חזק חזק בראש מעל העין השמאלית ,מתחת לגבה,
במקום הרגיש הזה שהוא יכול לשלוח זרועות מצפוניות הרסניות לתוך המוח שלי (!)
ומטיח בי את כל ההאשמות , את כל החרדות , את כל הדאגות , את כל ההבטחות.
המצפון הזה אכזרי , כל כך חזק וכל כך מחליש ומנקר ולא עוזב.
ולא עזרה כוס קפה, ולא 5 ביסקוויטים , וגם לא אימון פילאטיס והליכה באויר הדחוס .
מנסה לנשום נקי, לתפוס שליטה על המחשבות , הולכת לחנוכיה, מוציאה את הפתקים.
מחפשת עט, ומחליטה – אני אקרא אותם שוב, ואתקן איפה שצריך.
אולי באמת אני לא ראויה לבקש בכלל להיות בעין טובה, אולי יש לי עוד דרך לעבור.
ובשניה אחת "אמיצה" מחליטה שלא.
מחזירה הכל למקום . העט למגירה, הפתקים לחנוכיה, המצפון לכספת דמיונית נעולה,
זורקת את הקוד המדומיין לכיור ופותחת את המים.
נותנת למים לזרום, לנקות לי את כל המחשבות, נושמת עמוק.
מרגיעה את עצמי במילים פשוטות : הכל בסדר, הכל בשליטה, את צריכה עוד כוס קפה,
ואולי עוד שעת שינה, או משהו אחר שיעשה לך רגוע וטוב ,
רק בבקשה, אל תוסיפי עוד פתק לחנוכיה 😊








