אווירה בשחור לבן
אני זוכרת אותנו
מחליפים מצעים כל שבוע ביום קבוע.
שתי טפיחות על הכרית לאוורור ואם מזג האוויר מאפשר אז להניח על אדן החלון שיספגו אוויר נקי.
אני זוכרת אותנו
מנקים את מפסקי החשמל וידיות הדלתות
בכל שבוע ביום קבוע.
מנקים אבק מאדני החלונות , מנקים אבק מהתריסים ומעל המשקופים.
כי "רק לשטוף" זאת לא חוכמה. כל העניין הוא הניקיון הכולל. מסביב.
אני זוכרת אותנו מגיעים לרגע הזה שהרצפה גרופה ורטובה
עומדים על המשבצת היחידה שנתקענו בה
מחכים שסימני הייבוש ייעלמו.
אני זוכרת אותנו מכבסים , מקפלים,
אני זוכרת אותי שוטפת כלים כל ערב שבת, זה היה התור שלי.
מזמזמת לי שירי שבת תוך כדי הצצה אל החלון לראות מתי החבר'ה באים לקרוא לי
לפעולה בבני עקיבא. מקווה להספיק הכל לפני שהם באים.
אני זוכרת אותנו מגהצים ותולים את חולצות התנועה על דלת הארון
מחכים בסבלנות לשבת אחר הצהריים , מקפלים בקפידה את השרוולים שיהיו באותו האורך,
מותחים את הצווארון וכבר מוכנים למפקד.
אני זוכרת אותנו
משקיעים
בטקסים
קבועים
בשוטף של היומיום.
לפעמים
נדמה לי שהיום,
כאמא , חוץ
מהזמן הקבוע הזה שנקרא
"שבת"
אין לנו בבית זמנים קבועים
לנקיונות , אפייה, בישולים , לכלים ולכביסות...
אפילו הטור הזה, כמה שהוא "קבוע" בראש שלי
הוא תמיד נכתב בימים אחרים, בזמנים אחרים..
הכל נעשה לפי הצורך , לפי החשק, לפי ה"מוזה"..
אין מסגרת "שימור החומר" שהיתה כל כך מוקפדת בילדותנו
אין את כללי הבית השומרים שכל דבר יקרה בזמן שלו לטובת דברים אחרים שצריכים לבוא מיד בזמן שלהם.
ואת זה אני מרגישה כאחת שמנהלת לו"ז יומי/שבועי צבוע לפי קטגוריות...
אני יודעת שזו בחירה שלי ,
אבל משום מה כשישבתי מול הדף הלבן
אלו המילים שפרצו מתוכי.
אני בכלל תכננתי לכתוב על אווירה.
על כמה היא חשובה כדי לאפשר שדברים אחרים יקרו כמו שהם צריכים להיות.
כאילו לרקע יש את התפקיד המושלם עבור הנושאים השונים הנוכחים בתמונה.
כאילו לאווירה יש את הקסם לחולל את כל מה שדרוש בשביל שנהיה שמחים או מסופקים או אוהבים.
אז תכנונים לחוד ומילים על הדף לחוד,
ואולי אם אתאמץ גם אמצא את המחבר.
ואולי אני לא צריכה להתאמץ כדי לראות שהאווירה שגדלתי בה איפשרה לי לצמוח ולהיות
מי שאני
והאווירה שאני בוחרת לילדיי לגדול לתוכה מאפשרת להם לצמוח ולהיות
מי שהם
.
ואם רק אשמוט לרגע את הצורך להחזיק בה, באווירה שגדלתי
בתוכה,
ואהיה קצת יותר באווירה שאני
מגדלת
בתוכה
אוכל להיות רגועה יותר..
ולהרגיש שאולי בסוף דברים קורים לפי הסדר שהם צריכים לקרות
פשוט כי ככה דברים קורים.
והאווירה? מה איתה.. ? תשאלו בצדק..
האווירה... האווירה פשוט מסתדרת עם זה...

פרוייקט 365 - שבוע 34
הטור הזה , כבר הבנתם, לא תמיד נכתב בזמנים קבועים
אז הפעם אין לי הרבה תמונות לחלוק איתכם מהשבוע החולף..
תהנו ממה שיש ותנסו להיכנס לאווירה :)








