כל עוד עולה הבוקר...טיפים לצילום ילדים
יוני רכטר הרגיש שר למילותיו של עלי מוהר המוכשר :
ילד הולך לו ברחוב
בבוקר בהיר של תשרי
אל בית הספר שוב יוצאים הילדים
גבר הולך אחריו
משגיח, רואה - לא - נראה
ורק אחר כך הוא עומד שם ורואה
איך עוד שנה פה נפתחת
כמו כל שנה, בסתיו,
איך בן הולך לו לבד
ואב בעקבותיו
גבר רואה בחשאי
איך בנו נכנס לכיתה
גבר עומד כמו ילד שנשאר בחוץ
וכבר שרים שם בפנים
שיר של שנה חדשה
הו איך הכל מתחיל פה שוב מהתחלה -
שוב הם שרים על הגשם
שוב הם שרים על סתיו
ועל הלוח עולות שוב אותיות הכתב
(א.ב.ג.ד.ה.ו.ז.ח.ט.י.כ.ל.מ.נ.ס.ע.פ.צ.ק.ר.ש.ת.)
גבר באמצע הבוקר
גבר בלב חייו
על יד גדר של בית ספר לבדו ניצב
והוא זוכר שאביו
פעם הלך אחריו
הוא מנסה לשמוע את קול צעדיו
אך הילדים עוד שרים
שיר על יורה וחצב,
וגם שפתיו של גבר לוחשות עכשיו:
גם אם אלך בגיא צלמוות
הן לא אירא,
גם אם אפול פתאום
יאמר לבי שירה
כל עוד עולה הבוקר
כל עוד נכתב הלוח
כל עוד הולך לו בן
ואב בעקבותיו
כל עוד שרים הילדים
על שנה חדשה
כל עוד הכל מתחיל פה שוב מהתחלה
כל עוד הים מתעורר
כל עוד הרוח עולה
כל עוד על שחור הלוח
תתנוסס מילה
השיר הזה מתנגן לי תמיד יחד עם הראשון בספטמבר... זו לגמרי היתה כוונת המשורר והוא הצליח בגדול..
התיאור הכל כך חי של ההורים שאנחנו עם כל החרדות שלנו והדאגות האינסופיות
על ההתרגשות הילדית המיוחדת הזאת מהיום הראשון ללימודים
על משמעותה של התחלה חדשה
על כוחו של השחר העולה
הן במובנים הברורים והן המופשטים - קשה שלא להתרגש לנוכח ההתחדשות הזאת שתפרוץ אלינו
בעז"ה ובעזרתם של ארגוני המורים ולהקתם ...
ואז כשהשחר הזה יפציע - כולנו נדפדף ונתרגש מתמונות ילדים עם ילקוטים , קטנים כגדולים ,
התרגשות כזאת שנראית רק בימי הפורים בהרחבה ובסלחנות בכל הקבוצות ובכל המדיות.
אז בין אם אתם שולחים ילדים למסגרות בראשון לספטמבר, או נכדים , או רק מציצים על ילדי השכנים ,
קבלו ממני
כמה טיפים לצילום בבוקר המרוגש הזה :
- צלמו בגובה העיניים - תתאימו את גובה המצלמה לגובה העיניים של המצולם (ככה הפרופורציות של הילד יישארו מותאמות לגודל האמיתי שלו ולא יתקבלו עיוותים..)
- שימו את הפוקוס על העיניים של המצולם - בסלולרי אנחנו עושים פוקוס ע"י לחיצה על המסך באזור המבוקש (במקרה זה העיניים/גשר האף) . חצי לחיצה יופיע לנו עיגול, ואז עוד לחיצה הוא ישנה את צבעו לצהוב. ככה תבטיחו שהפנים של המצולם יהיו חדות וברורות.
- תרחיקו את המצולם מהרקע - לפחות חצי מטר מהקיר / עץ / מה שתבחרו.. ככה תכניסו קצת עומק לתמונה ואת הטשטוש שאתם מאוד אוהבים.
אופציה נוספת להשגת הטשטוש הזה במונח המקצועי שלו : בוקה , לצלם במצב דיוקן / פורטרט.
- כשאתם מצלמים כמה ילדים יחד- תדאגו שהעיניים של כולם יהיו פחות או יותר באותו הגובה. ככה תבטיחו שכולם יהיו בפוקוס.
עדיף שהגבוהים ירדו על הברכיים מאשר יתכופפו עם חיבוק גמלוני כזה שמועך את הנמוכים.
- תצלמו גם חצי גוף- זה נותן דגש לפנים, ומשאיר לנו מזכרת מהתום הזה לפני שהם משתנים לנו ומתחצ'קנים לנו :)
- אם אתם רוצים שיראו גם את הילקוט המושקע ולא רק את הילד - תורידו את הילקוט מהגב, ותניחו אותו על הרצפה ליד הילד, זה עדיף מזוויות שהילד מסתובב כשהתיק על הגב ואז אנחנו מאבדים חצי הבעה..
- תחייכו, תנשמו , תסלחו להם אם קימטו את הבגדים או ריחפו על הציוד.. הם היו חודשיים ארוכים בחופש..
אה, והכי חשוב. תשלחו לסבא וסבתא. תעשו להם נחת..
שנת לימודים פוריה ומוצלחת.
ממני, ומיעלי שעולה לכיתה ד' אבל כאן בתמונה היא רגע לפני ג'...









