זה היה אמור להיות מאוד פשוט
זה
היה אמור להיות מאוד פשוט .
יומיים שגרה
ערב מדורות
יום חופש
ערב הודיה משפחתי
עוד יום שגרה
וסופש חגיגות יומולדת.
מאוד פשוט.
אבל במדינה שלנו לא הכל פשוט. בטח שלא "מאוד פשוט".
ואיכשהו הלו"ז השתנה
ונכנסה שם באמצע מלחמה
שנדמה וסוףסוף אנחנו מנצחים..
אז יתרון אחד מהמצב הזה:
התאספנו כולנו מול ה... טלוויזיה וכך צפינו בלייב בחצי הגמר של האירוויזיון.
בשום מציאות אחרת לא הייתי יושבת מול הדבר הזה...
אני חושבת שההופעה של נועה היתה פצצה. שלא תבינו אותי לא נכון.
גם אם אני לא מתחברת לכל המילים שלה -אני מעריצה את הילדה הזאת , את האמביציה שלה , את החיוך,את ההסתערות על העולם בגדול, ובהצלחה ! והכי מגיע לה לזכות במקום הראשון !
אבל כל ההפקה המוגזמת הזו מסביב ...לא משהו שאני טורחת להקדיש לו את הזמן שלי ..
יתרון נוסף מהמצב:
ביום השני לישיבה בשקט בבית – פשוט בחרתי
אחרת.
החלטתי שגם כאן - אני יוצרת את התמונה שלי.
חצי מדינה משותקת ומחכה להיכנס למרחבים המוגנים.
זכיתי זכות גדולה ואנחנו גרים בחצי הזה של המדינה.
אבל היי, יש עוד חצי מדינה בחוץ , בשגרה, ואני לגמרי יכולה להנות ממנה.
אז אחרי הרבה שכנועים והרגעות של הבנות,
ומיד אחרי ששמנו לב ששלוש מתוך ארבע לבשנו בדיוק את אותם הגוונים (ושלחנו את הפיצית להתחלף בהתאמה)
יצאנו לדרך .
שלוש בנות עצבניות , לחוצות , חרדות ,
ואמא אחת חדורת מוטיבציה ותקווה להצליח לסלק את כל הפרעות המצפון, להנות מהיום הזה ולנשום אוויר נקי, נטול צבעים אדומים.
(עכשיו שאני כותבת חבל לי שלא "רדפתי" עם המצלמה אחרי צבעים אדומים אחרים.. היה יכול להיות פרוייקט נחמד.. שומרת למלחמה הבאה שתבוא עלינו.. והיא תבוא, כמו שאנחנו יודעים..)
היעד היה : נחל אלכסדנר.
המוח הבין , הפה שיגר לוויז- נחל התנינים.
הגענו לשומקום בפאתי נתניה.
כי המוח של הוויז לא שידר כלום, מסתבר...
משם , ניווטתי שוב לנחל אלכסדנר והפעם בהתאמה מלאה בין הפה שלי והמוח של הוויז.
שעה קלה בטבע. זה כל מה שצריך כדי להשיל את לחץ המלחמה וחרדת השקט המאיים הזה.
האוויר היה לטובתנו. השמש קצת פחות אבל הסתדרנו איתה בשלווה.
חרף כל הפצרות הבנות להגיע לאתרי קניות הכרזתי בגאווה שהיום אנחנו ביום טבע, ולא ביום אורבני.
אבל מתישהו מצאנו את עצמנו במדרחוב בזכרון יעקב, ואחרי ארוחת צהריים טעימה ומפנקת
נכנסנו למוזיאון ני"לי.
הרווחנו בדיוק את הסיור האחרון שיצא.
הכתובת שהיתה על הקיר – חיברה אותנו מהנקודה ההיא בזמן ,
אי שם ב 1915
לנקודה הזאת בזמן 2023
"אפילו אבנים נכרסם
ממקומנו לא נזוז" (מלכה אהרונסון)
הכל מתחיל ונגמר באמהות שלנו .
הן יודעות על מה הן מדברות...
גם כשתפסו אותנו הבומים מתחת לגשר וולפסון בחזור, חוויה מלחיצה בפני עצמה,
המילים האלו הדהדו לי בראש, ונתנו לי הרבה כח.
למזלי אספתי אותן איתי בגלריה..
בשבת חוגגת יומולדת. מקווה שזה יהיה פשוט...
פרוייקט 365 - שבוע 29
יומיים של שגרה , בתוכם לג בעומר...
כיף לעצור ולצלם.
ולקחת לי למזכרת בגלריה רגעים יפים.
לגמרי תנסו את זה בבית ..








