אתה זוכר ? לא זוכר..
תזכירי לי ? שאלתי במבוכה..
והיא נתנה את אותה התשובה שנתנה לי כבר קודם , שלא גרמה לי להיזכר.
הייתי מצפה ממנה לתת לי תשובה שתקדם אותי ותעורר בי את הזיכרון.
אני לא מצליחה להיזכר... תוכלי להזכיר לי רגע אחד לפני או אחרי.. ?
ביקשתי שוב. כמעט התחננתי.
לא עזר לי.
לא הצליחה.
אני תמיד מתייחסת לתמונות כלוכדות זיכרון.
כמנציחות רגע אחד שהיה יקר לי ושווה לי לשמור למזכרת עד.
כשאני מצלמת אני נושמת את השניה של הקליק ואני יודעת שיום יבוא וזה יעלה בי את אותם הריחות ,
מחשבות , רגשות שרוקדים בי עכשיו השניה הזאת ממש שהאצבע לחצה.
כשאני מסתכלת על תמונה ישנה מיד עולים בי הרגעים שלפני ואחרי ואיך הרגשתי ומה חשבתי .
אבל הפעם, לא עזר כלום.
יש תמונה.
אבל הזיכרון מסביב לא מתעורר.
זה התחיל בשאלה הנפיצה המתפוצצת : "אצל מי אנחנו בליל הסדר ?"..
עד הקורונה , היה העולם מסודר (לפחות ככה חשבנו) שנה אצל ההורים שלו שנה אצל ההורים שלי.
אין ויכוחים , אין העלבויות. לכל אחד יש את התור שלו.
פסח וראש השנה – לפי הסדר : שנה שנה.
הגיעה הקורונה ואילצה אותנו להסתגר בביתנו בליל הסדר , ואז הסדר הופר.
ואבד הזיכרון .
והתחלנו מנחשים.
שנה אחת כיבדנו את הזיכרון שלו, שנה אחת את שלי..
עד שזה לא עבד יותר (כנראה הזיכרונות שלי היו מוטים קצת 😊
והשנה , אבד לנו לגמרי הזיכרון ופנינו לעזרת חברים .
והם , בהיכרותם את הצלמת שבחבורה, הציעו לנו לבדוק את תמונות ערב החג.
אנחנו תמיד מצטלמים בערבי חג. כשכולנו בהרכב משפחתי ,יפים כאלה, מסודרים וחגיגיים.
העניין הוא שאנחנו תמיד מצטלמים באותו המקום – בבית הוריי.
אם אנחנו אצלם בחג , או אם רק נכנסים לומר חג שמח ונוסעים לחג למשפחת בעלי.
תמיד מצלמים בבית הוריי התמונה המשפחתית.
אז ידעתי מראש שתמונה לבדה לא תספיק כהוכחה.
תסתכלו על התאריך והשעה, ייעץ חבר.
תודות לגוגל תמונות החביב – פיענחנו גם את הנתונים האלו..
שלא הובילו לשום תוצאה בזיכרון של אף אחד מאיתנו.
תתקשרו לילדים , הם בטוח זוכרים.
החיילת ענתה בשיא הבטחון : היינו בבית .
מיד הבנו שזיכרונות והחיילת – לא משהו שאפשר לסמוך עליו.
גם אחסון התמונות שלה לא הוביל לשום פיתרון.
השמיניסטית הביאה הוכחות מתמונות שצילמה בערב החג השני ,
כאילו משם נוכל להסיק מה עשינו בערב החג הראשון ...
וכך המשיך דיון מתנצח לאורך כל הערב.
אנחנו , הילדים שלנו, החברים שלנו והילדים שלהם ,
מנסים להעלות בזיכרון , סביב תמונת ערב חג עם נתונים של מיקום, תאריך ושעה-
איפה חגגנו את ליל הסדר אשתקד.
נכון לכרגע עוד לא הוכרעה השאלה, ועוד לא התעורר הזיכרון..
מה שבטוח – איפה שנבחר להיות, יהיה לנו חג משפחתי, נעים, טעים ושמח, בעז"ה.
עד אז , מבטיחה לעצמי להוסיף לכל תמונה בערב החג גם כמה מילים... 😊
התמונה של ערב פסח אשתקד... לוקחת את הסיכון שאולי לא ישתפו איתי יותר פעולה בתמונות ערב חג.. :)

פרוייקט 365 - שבוע 22
שבוע שהתחיל בחתונה משפחתית משמחת ומסתיים בראש חודש ניסן שמביא איתו
את האביב והפריחה והנקיונות ואת תחושת החג באוויר
אפשר לומר שבוע טוב
תמונות יום ראשון עד רביעי משמאל לימין
ועוד קצת תמונות...








