היתה מישהי שפגשתי לרגע אחד, תחנה בזמן.
לכל אחד מאיתנו יש מישהו כזה, שהוא פגש בו באיזו מסגרת לאיזה רעיון או פרוייקט משותף או אולי אפילו סתם חלק איתו נסיעה יום-יומית במעלית...
היתה המישהי הזאת, ואז קרה לה משהו גרוע. מאוד. ולא ידעתי איך לגשת.
והמשהו הזה גרם לזה שהרגע האחד ההוא, הקצר, בו נפגשנו התקצר עוד יותר.
ולא אמרתי לה כלום.
אחרי תקופה של כמה חודשים תפסתי את עצמי ונזפתי בעצמי על השתיקה הזאת.
גייסתי כוחות ושלחתי לה את ההודעה הבאה :
"הבנתי שזה שאין לי מילים לא אומר שאני צריכה לשתוק.
שולחת לך חיבוק חם, עוטף ואוהב ומאחלת לך ולמשפחתך את כל הטוב שבעולם".
היא מצידה שלחה לבבות מתרגשים וניכר שהמילים נגעו בה הגם שבאו באיחור ובמסורה.
השבוע נזפתי בעצמי שוב.
קרה משהו גרוע, מאוד, למישהי שהיתה חלק מחיי באחת התחנות.
ודווקא בזמנו, כשהכל היה "טרי", מצאתי בי כוחות ומילים לגשת. וניגשתי.
ואז נעלמתי.
היו בי קולות שצעקו לי שאני מזייפת, הרי מאז עזבתי את התחנה המשותפת ההיא לא שמרנו על קשר,
היו בי קולות שלחשו ברכּוּת כנגד, שאולי זה מה שיחזק את הביחד.
אבל מי בכלל חושב לחזק ביחד שכזה בנסיבות שכאלו ??
ועל אף כל זאת מצאתי בי רגע של שקט והצלחתי לאזן בין הקולות, ועשיתי מעשה: הרמתי אליה טלפון.
ואף אחד לא ענה בצד השני.
לא לקחתי את זה אישית. כולנו עסוקים ורצים מדבר לדבר, במיוחד כשכואב לנו אז אנחנו רק רצים רצים רצים בורחים מכל הדברים ולא עוצרים לרגע, כי זה כואב יותר כשעוצרים ...
החלטתי לנסות ולהתקשר שוב בעוד כמה ימים, אולי אצליח. ואולי לא.
ואולי איכשהו רק מלראות על הצג שם של מישהו שפעם היה קרוב כבר עשה ללב שלה טוב.
ואולי לא. לעולם לא אדע...
למה אני כותבת לכם את כל זה... ?
אולי מישהו מכם ימצא את הכוח לעשות צעד , לשלוח הודעה, להרים טלפון , לפייס בתוכו בין הקולות שלו ולתת קצת מזור ונחמה
למישהו שהיה ולו רק לרגע ,
עובר אורח בתחנת חייו.
שנזכה לבשורות טובות במהרה
עם ישראל חי !
יערית יאיר
צילום ארועים, צילומי תדמית, צילום משפחות בטבע
סדנאות צילום
סדנאות פוטותרפיה
New Paragraph
מייל: yaarityair34@gmail.com
טלפון:
052-6070036
כתובת:
רחוב הנצח 3 , ניצן