מחשבות שהעבירו אותי מדעתי
חשבתי שהוא התחיל בנחת הבוקר הזה, החמישי האחרון של השנה.
אבל קריאתה של יעל הוציאה אותי מהאזור השליו שנכנסתי אליו ..
"הם לא חיכו לי והלכו לבית הספר בלעדיי " כך מסרה לי בטון נעלב.
ואני , ישר נעלבתי בשבילה, וכעסתי בשבילי , וכל מה שהוגדר כאפשרות לשלווה פנימית התערער באחת.
ורציתי מאוד לגשת בעצמי , עם גב כפוף, לרכון לכיוון הקטנטנות ולנזוף בהן שיסדרו כבר את
ההתנהגות הטפשית הזאת שבנות שמונה נוהגות להתנהג בה.
נורא רציתי לתת איזו צעקה ושהכל יתיישר ונתקדם הלאה.
אחר כך בשיחת טלפון עם בעלי אמרתי שאני חושבת שהילדה צריכה איזה חיזוק לחוסן..
לא יכול להיות "שכל בוקר" היא נעלבת מהם ואני לא מצליחה להשתלט על זה...
מכירים את התחושה שכשמשהו אחד קטן קצת משתבש, או מעז להראות סימני צמיחה
בכיוון אחר מזה שתכננו לו – איך ישר יש לנו את הרצון הזה ליישר הכל לקווים שסימנו ,
ויפה שעה אחת קודם ?
מכירים את התחושה הזאת ש"תסדרו את זה למען ה' עבורי ומהרר" שאני לא אצטרך להרגיש כאב,
או חוסר ביטחון או חוסר שייכות , או מלחמה על המקום החברתי , האישי, הרוחני שלי ?
מכירים ? לא.. ? רק אצלי יש תחושה כזאת לפעמים.. ?
כזאת שרוצה לדלג על כל המהלכים ולשים כבר את המלכה בשח ?!
כזאת שרוצה להגיע ישר לשולחן שבת בלי לעבור בסופר, בנקיונות ובחבלי הכביסה ?
כזאת שרוצה ישר להגיע לאחרי גיל ההתבגרות בלי לעבור דרך ההורמונים , הצעקות , ההיעלבויות
ובניית האני המחודש ?
לא מכירים ? רק אני ?
כזאת שרוצה ישר להגיע למשקל היעד בלי להתעמת עם עצמי מול ספינג' חם מצופה סוכר ?
אה... ידעתי שאתם מכירים...
אז אחרי ששקעתי בחוסר שלווה על הספה בחזרה הבוקר,
חשבתי לי שככה זה עם שנה חדשה.
איך אנחנו רוצים להיות טובים, ושלמים, ותמימים.
מלאי דעת, סיפוק, הצלחות.
מלאי תבונה ושליטה עצמית.
ואם אפשר שכל זה יקרה עם אפס התמודדויות אז זאת בכלל תהיה שנה מצוינת. לא טובה, מצוינת.
וחשבתי לי שהטעם של מנה במסעדה טעים , אבל הטעם של התבשיל שהזעתי עליו
(תרתי משמע, המזגן לא מגיע למטבח) הרבה יותר טעים לי בחיך, והרבה יותר כיף לי להשמין מנחת בגללו.
חשבתי לי שהסיפוק של בגדים נקיים בארון הוא בעיקר העמל שעמלתי לכבס, לייבש, לצעוק "מי מקפלת היום "?
שהרבה יותר קל לי לשמור על המשקל אחרי שהבנתי איך כל ביס שאני לוקחת משפיע עליי למעלה או למטה..
והחלטתי ששנה כזאת אני רוצה !
שנה מלאה שנ"צ – אבל בעקבות בקרים עמוסים.
שנה שנעריך את טעמה המתוק של ההצלחה – אחרי יגיעה שלימדה אותנו דבר או שניים בדרך.
שנה שנהיה בה בעין טובה, בעיקר כי זה כל כך קשה לחשוב כל הזמן מחשבות טובות כשאין שום סיבה הנראית לעין.
כזאת שנה אני רוצה עבורי.
ומה אתם .... ? ...









