למרות שכולם קוראים לו מר.. אני דווקא מוצאת בו שהוא מתוק.
אם הייתי יכולה, הייתי מובילה קמפיין לשינוי השם.. הופכת אותו ממר למתוק,
אבל אשה אחת אל מול עולם שלם - זה לא מתכון מנצח לחולל שינויים,
ואולי לפעמים זה כל מה שדרוש בעולם כדי להפוך מר למתוק- רק אשה אחת מול עולם שלם..
אבל אני מקדימה את המאוחר, לא כי אני לא יכולה ללכת על קמפיין עולמי כזה, אני אוהבת אתגרים,
אבל כמו שזה נראה כרגע המר הזה הביא לפתחי הרבה אתגרים מתוקים..
ואתם עוד קוראים לו מר...
אני מדברת על חשוון, כמובן, זה היוצא. המר שאתם אוהבים לתאר..
זה שמאופיין בשלושים ימי שגרה ללא מועד באופק
שזה שמבקש ממני עמוד שדרה ועוד מודד לי את הדופק,
זה שהוא תחנה בדרך בין החגים ההם שרק רצינו שייגמרו כבר לבין החג ההוא המאיר
שאנחנו מחכים ומצפים לו..
"תחנה בדרך" מאפיינת אותו יותר ממר..
זה מסתדר במיוחד עם כל הניו-אייג' הזה שלדרך יש משמעות וחשוב להנות ממנה,
תשאלו את רחל, אמנו.
אולי "להנות" זאת מילה גדולה מדי עבורה אבל היא נבחרה להישאר בדרך.
ככה אין סיכוי שאנחנו שוכחים ממנה כל כך מהר..
מהדרך .
וגם מרחל..
אני מוצאת את עצמי יושבת ומהרהרת בחודש שעבר.
משום מה עלה בי רצון לסכם אותו באוזני עצמי.
לא קרו בו דברים משני גורל עבורי,
לא היו בו ארועים יוצאי דופן,
ואולי בגלל שהוא נגמר בקול תרועה רמה של ראש חודש אהוב במיוחד
האפרוריות שלו זורחת בעיניי.
כמו מבקש - הייתי מתוק אלייך , לאורך כל הדרך,
תני לי להישאר...
אבל חוץ ממירוץ נגד הזמן שעדיין לא הוכח שאפשר לנצח בו ,
האפשרות היחידה שיש לי להשאיר אותו
היא לקחת את המתוק שהיה לי החודש הזה
ולגלגל אותו עוד קצת על הלשון לפני שייעלם בשמן של הסופגניות שכבר תופחות בקערה
לכבוד חגיגות החודש החדש.
אני לוקחת איתי
את יכולת ההתמדה,
את העשייה השגרתית היומיומית,
את רצף ארוחות הערב שכללו מעט מדי פחמימות מנחמות ויותר שאריות מארוחת אתמול ,
את אינסוף הפעולות הנדרשות להנעת הגלגלים
כולל שימון , חילוץ מבורות , חליצת ברגים וסתימת פנצ'רים ,
גם שטיפה קלה מאבק ומגשם מלכלך..
את מצב הרוח הפנימי שנאבק להישאר מואר למרות מצב הרוח שבחוץ
ובעיקר
כמה ימי חופשה כדי להזכיר לעצמי שעבדתי קשה בחודש הארוך הזה..
ושצריך לדעת לעצור.
גם באמצע ריצות קצרות.
תנסו את זה-
זה מתוק.
לא שכחתי :
חוב מהשבוע שעבר- תמונת יום חמישי
בשיטוט בסמטאות העיר ירושלים מצאתי מילים מונחות כבדרך אגב.. בחרתי לתת להן מקום של כבוד
פרוייקט 365 - שבוע חמישי
הגעתי לסוף השבוע הזה אחרי ימים רבים של שהייה בטבע...
כבר אמרתי שהכי מאתגר זה לבחור את התמונה היחידה של היום ?
לשאלותיכם -
כל התמונות שתראו כאן (הפעם)
צולמו בסלולרי.
ואם בא לכם לדעת גם למקסם את המצלמה של הסלולרי שלכם, מוזמנים ללמוד איתי.
לחצו כאן לעוד פרטים.
יום #1
בדרך לאילת עצרנו בעין בוקק. הצבעים והזרימה כבשו אותי.
יום #2
נוף שאני יכולה לשבת מולו שעות על גבי שעות. יש בו הכל .
מרחב פתוח וזורם של ים
אופק של הרים וערים
תנועה של כלי שייט ותנועת אנשים
והרבה הרבה שקט ושלווה..
יום #3
אתם תראו פה קפה. אני רואה פה אהבה.
יום #4
צילמתי את התמונה הזאת כדי להזכיר לעצמי שלפעמים אפשר וצריך להנות רק מישיבה על שפת המים.
ועדיין להרגיש את המים הקרים מרעננים את הנשמה..
יום #5
מה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור.. עשיתי סיבוב לראות מה התחדש בגינה.. תכלס התגעגעתי :)
ועוד קצת תמונות שצילמתי השבוע ולא נכנסו לפרוייקט,
תלחצו לפתיחה על מסך מלא..
New Paragraph
מייל: yaarityair34@gmail.com
טלפון:
052-6070036
כתובת:
רחוב הנצח 3 , ניצן