תתארו לכם
מתארים לכם אותנו מגשימים את כל החלומות ??
ההודעה של לימור תפסה אותי בדרך לבדיקת קורונה עם יעלי.
(ב"ה אין לה קורונה , אבל אחרי יומיים של כאבי ראש ובטן, היה צריך לוודא את העניין עד תומו..)
למרות שתחנת מד"א הקרובה לביתי היתה במרחק של 15 דקות נסיעה בלבד-
דחיפות העניין גרמה ללימור לשלוח לי 3 הודעות
ועוד אחת תזכורת בשעת ערב מאוחרת יותר.
משם , התגלגלה שיחה לדנה,
שהפנתה אותי לסמדר,
שנתנה לי את המספר של מאיה.
כשהגעתי לנקודת המפגש – חיבקה אותי איריס,
קיבלתי טלפון ממור לוודא שהגעתי למקום הנכון
ואביבית צלצלה פעמיים לשאול אם פגשתי את מור.
ואז הגיעו דור, שמש, וסופלקיס ולוקסוס ומני, ההוא עם הממטרה ועם בת-היענה.
והגיעו גם הסבתוש והדודות.
כולם כולם סוחבים על הידיים מתנות מרשרשות בשקיות צבעוניות ומטעמים מתוקים .
ובציפיה דרוכה מחכים בהתרגשות ל...ילדה אחת , קטנה ומתוקה בת 3 – עומר .
ורק כשעומר הגיעה –
יותר מדוייק - אחרי שהיא ברחה אחורה מרוב התרגשות כשראתה את כל הטוב הזה מולה,
רק אז,
התחיל כל הקרנבל השלם הזה של אנשים צבעוניים בעלי לב פועם באדום חזק.
תמיד ידעתי שדרוש כפר שלם כדי לגדל ילד אחד.
אנחנו רואים את זה בבית – מילים שאנחנו אומרים ולא תמיד נכנסות לאוזניים של הילדים -אנחנו לפעמים מעבירים דרך המדריך בתנועה / הדודה הצעירה / הסבתא הקרובה , מבוגרים שהם לא אנחנו הופכים להיות משמעותיים עבור הילדים שלנו ותופסים אצלם כובד משקל בקבלת החלטות ועוד..
אבל לא תמיד אנחנו שמים לב לאלו שהכפר שלהם קצת יותר מורכב, קצת יותר עמוס, קצת יותר כואב,
אלו שהכפר שלהם הוא קצת יותר מכל דבר...
והקרנבל המהמם הזה, הפסיפס האנושי המדהים הזה שמורכב ממתנדבים , אנשי מקצוע, בני משפחה, קהילות נשים מקומיות ,
אנשים טובים שאמצע הדרך שלהם נפגשה באמצע הדרך של הילדים -
הוא קרנבל שלם של חסד ושמחה ,
פסטיבל של אור ואהבה.
או במילה אחת פחות מורכבת – לֵיצָנְבּוּלָנְס.
האמת – התרגשתי.
מאוד.
מאוד.
לראות מיזם של חסד , בכזאת צבעוניות של חדוות יצירה ומעל הכל הרצון להגשים משאלות לילדים חולים במחלות קשות / מאושפזים ימים ארוכים , לראות את טוב הלב והאף האדום -
זה מחזה שלא משאיר אף אחד אדיש.
ואולי זאת קלישאה- אבל העיניים של כולנו – ברקו. מהתרגשות . משמחה.
מעוצמה של נתינה שיוצאת מהלב וחודרת ללב.
גודל הלב לא משנה, אם אתה צעיר או מבוגר
הנסיבות לא חשובות , וגם לא כמה ילדים כאלה זכית לשמח עד היום,
אפילו כל המכשולים הרגילים , לא חשובים.
מה שחשוב הוא רק -
הרצון להגשים לילד אחד את כל החלומות ליום אחד!
אתם יכולים לתאר לכם אותנו מגשימים את כל החלומות ...?








