מה צריך בנאדם בשביל ...חזון...
מה צריך בנאדם בשביל... חזון .. ?
מה כבר צריך ..
תמונת החזון שלי נולדה לפני לא הרבה זמן
כשנשאלתי במסגרת אחד הקורסים שלמדתי בתחילת דרכי כעסק קטן בעולם.
"איפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים"
היה לי קשה לדמיין ואני חושבת שאפילו כתבתי על זה פעם פה ..
ומאז ליטשתי את התמונה הזאת , ושכללתי אותה.
אני חושבת שככל ששכללתי אותה, שכללתי אותי.
הדרישה היתה לדמיין רגע אחד ספציפי , ביום ספציפי, במקום ספציפי
ולתאר אותו עם כמה שיותר פרטים.
וככל שהיטבתי לדמיין , היטבתי ל... פחד..
איך אני אגיע לשם..
אבל אז, מזמן, הרגעתי את עצמי שחמש שנים זה ה-מון זמן
ואפשר להירגע, הרי רומא לא נבנתה ביום אחד...
וככל שהדמיון הראשוני מתרחק ממני בזיכרון התמונה משתכללת.
בימים שאני מאוד עמוסה ועסוקה - אני לא חושבת על החזון שלי.
כי אני בתחושה שאני מתקדמת.
אני בתחושת עשייה חזקה.
והרי בשביל מה ולמען מה אנחנו פועלים פה בעולם ?
למען החזון , תחושת השליחות יושבת לנו חזק בראש בזמני עשייה.
וגם מורגשת היטב בכאבי הכתפיים והצוואר..
ובימים שאני מאוד פנויה מעיסוקים - אני גם לא חושבת על החזון שלי.
כי אני לא "זוכרת" לכאורה מה אני עושה ולמען מה.
הרי אני עכשיו לא עושה.
אין לי תחושת עשייה, תחושת השליחות שלי כרגע מושהית,
ואני צריכה לעורר את הזיכרון ,
לעורר את האהבה, התשוקה והרצון
ולחזור למקום הראשוני הזה בו חלמתי
חזון.
חשבתי שיהיה לי קל לפרט בפניכם פה את התמונה החמישית שלי. תמונת החזון.
היא הרי כתובה לי בכמה צורות - ארוכות ומקוצרות.
אבל אני מוצאת את עצמי לא מסוגלת לפרט אותה.
אני יכולה לכתוב פה את הכותרת של החזון שלי.
אבל אז אני אחטא לעצמי.
כי ברגע שזה יצא ממני זה יהיה נתון לפרשנות שלכם.
ואני רוצה שתפרשו את זה בדיוק כמו שאני חלמתי את זה.
אז מה עושים כשלא קל למצוא מילים לתאר את החלומות הכי גדולים שלנו ?
למה החלטתי שאני צריכה לחצוב מתוכי מילים , שזה מה שחסר לי ?
אולי בבירור פנימי לא קל לי לחשוף את החלומות שלי כי בעומק אני ... מפחדת.. ?
אולי אני מפחדת שתגחכו על החלום שלי,
אולי אני מפחדת שתערבבו לי ניסיון חיים עם חלומות,
אולי אני מפחדת להיכשל
אבל אולי אני הכי מפחדת...
להצליח ??









