המתנה הכי טובה שיכולתי לקבל היא...
אני אוהבת
לתת מתנות.
אביתר בנאי שר : " כשאני יוצא מזה אני קונה מתנות לכולם.."
אני צריכה רק לצאת מ..הבית.. לא משום דבר אחר...
אוהבת לקנות מתנות לילדים , לבעל , להורים, לאחיינים , לחברים .. אוהבת מאוד לקנות מתנות.
גם לעצמי.
כמו ילדה קטנה מדמיינת לי את החיוך הרחב שיהיה למקבלי המתנה על הפרצוף, איך זה ירגש אותם,
אני מסוגלת להרגיש את דפיקות הלב שלהם.. ככה זה עם מתנות.. הן מחברות בין לבבות.
אני הכי אוהבת לקנות מתנות שאני אוהבת לקבל.
כי אז הלב שלי פועם ממש חזק ואני יודעת שהמתנה שלי תשמח מישהו ממש כמו שזה שימח אותי הרגע לבחור את זה עבורו.
לפני כמה שנים אימצנו לעצמנו מנהג: פעם בשנה להביא שקית מתנות ל"חדר מתנות" בבית חולים.
כן, יש חדר כזה.
והחדר הזה משמח ילדים בריאים וחולים כמעט באותה המידה.
אלו לא צריכות להיות מתנות בשווי מיליונים. הן גם לא צריכות להיות עטופות בסרטים מיוחדים.
הן פשוט צריכות-
להיות.
יש ילדים ששכחו מה זה מגרש משחקים , מה זה להרכיב פאזל עם חברים , שכחו איך זה להיות מרוכזים בחוברת צביעה , שכחו איך נראית כוס השוקו המקושטת שלהם...
כאלו מתנות יש בחדר המתנות.
המנהג הזה התחיל בעקבות אשפוז אחד ארוך של אחת הבנות שלנו לפני 10 שנים.
וכל יום היינו יורדות לחדר המתנות והיא היתה בוחרת מתנה.
לפעמים המתנה לא החזיקה מעמד בדרך מחדר המתנות חזרה למיטת האשפוז – אבל השמחה של הילדה החזיקה גם החזיקה.
ואימצנו את זה.
בכל שנה ביום ההולדת אנחנו מקציבים סכום שהיינו יכולים לקנות בו עוד משחק לילדה הבריאה שלנו ונותנים תמורתו הרבה הרבה מתנות קטנות לילדים חולים.
איך הגעתי לכתוב על זה בכלל, אין לי מושג. אבל אם מישהו אחד יאמץ את הרעיון – ובזכותו עוד כמה ילדים יחייכו וישמחו לכמה רגעים – היה שווה.
אני אוהבת
לקבל
מתנות.
אני אוהבת שאחרים חושבים עליי , וחושבים מה ישמח אותי ומה יעשה לי טוב.
אני אוהבת שמשקיעים בי זמן, מחשבה וגם..אמצעים.
תהיו כנים - זה משמח.
וגם אני , פעם בשנה, לקראת יום ההולדת שלי מתנכסת, עוצרת:
לחשוב על עצמי , לחשוב מה ישמח אותי ומה יעשה לי טוב
ומשקיעה בעצמי גם זמן, גם מחשבה וגם ..אמצעים.
משנה לשנה אני מגלה שהמתנות שאני נותנת לעצמי הן מתנות שמבקשות ממני לגדול.
עוזרות לי להוציא עוד חלקים ממני מהכח אל הפועל.
אלו מתנות שמשקפות לי כמה טוב ואור יש בי
וכמה זה מחזיר טוב ואור לעולם כשאני עצמי מבחינה בזה.
השבוע , זכיתי בהתרגשות עצומה לעמוד מול קהל ולממש את המתנה שאני בעצמי
הענקתי לעצמי
ביום ההולדת האחרון.
זה היה ערב של הגשמת חלום ישן.
ערב הקראה ממילותיי.
מילים חדשות, מילים ישנות.
חיבורים חדשים.
אני חדשה, ישנה. מתחדשת.
כשהסתיים לו הערב, נסגרו המיקרופונים, כבו האורות , כל המפות והכלים והכסאות חזרו למקומם,
כל 55 האנשים שבאו מקרוב ומרחוק לשמוע אותי מגשימה את החלום שלי כבר הגיעו בשלום לביתם,
אז - הסתכלתי לתוך עצמי
ושמחתי מאוד מהעצירה שעצרתי אי שם ביום הולדתי,
וחשבתי אז עליי ועל מה שישמח אותי ועל מה שירגש אותי.
והיום, חודשיים אחרי אני יכולה לומר
שגדלתי.








